פרשת מקץ – 19.12.25 כ"ט בכסלו התשפ"ו

״וְלֹא זָכַר שַׂר הַמַּשְׁקִים אֶת יוֹסֵף וַיִּשְׁכָּחֵהוּ… וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים״.

אמרו חז״ל: ״אשרי הגבר אשר שם ה' מבטחו״ – זה יוסף. ואף על פי כן, על ידי שאמר לשר המשקים ״זכרתני והזכרתני״ נתווספו לו שנתיים בבית הסוהר (בראשית רבה).

פרשת מקץ, הנקראת תמיד בימי חנוכה, באה ללמד אותנו מהו ביטחון בה׳, דווקא בזמנים של חושך, של גלות ושל הסתר פנים. יוסף הצדיק בודד בארץ נוכריה, אחרי שאחיו מכרוהו לעבד, אין לו כוח, אין לו מעמד, אין לו רשת ביטחון, אבל יש לו דבר אחד: אמונה בבורא עולם ובטחון בנצח ישראל. שם שמים שגור על פיו, והקב״ה נמצא עמו בכל מקום. גם בשפל המדרגה, אחרי עלילה נבזית ומרושעת, יוסף מוצא חן בעיני כל רואיו, כי האור שבו אינו תלוי בתנאים החיצוניים.

אבל דוקא בגלל מעלתו הגדולה, על טעות אחת קטנה, על רגע אחד בו שם מבטחו בבשר ודם, נדחתה השעה והוא נאלץ להישאר בבית הסוהר שנתיים נוספות. יוסף הבין ותיקן את זה, וכשפרעה משבח אותו: ״שָׁמַעְתִּי עָלֶיךָ לֵאמֹר תִּשְׁמַע חֲלוֹם לִפְתֹּר אֹתוֹ״, הוא לא מתבשם מהדברים ומשיב: ״בִּלְעָדָי – אֱלֹהִים יַעֲנֶה אֶת שְׁלוֹם פַּרְעֹה״. הוא ולא אחר.

וזהו בדיוק המסר של חנוכה. גם אז, כמו היום, המלחמה נגדנו לא הייתה מלחמה צבאית בלבד, אלא מלחמה על הרוח. מלחמה נגד האמונה, נגד הזהות, נגד נצח ישראל. היוונים הבינו היטב שעם שיש לו רוח כזו אי אפשר לנצח אותו וניסו לשבור את הרוח. ולכן אנו מזכירים בחנוכה לא רק ״מסרת גיבורים ביד חלשים ורבים ביד מעטים״, אלא גם ״רשעים ביד צדיקים וטמאים ביד טהורים וזדים ביד עוסקי תורתך״. כי על זה נלחמים בנו, וזה סוד נצחיותנו.

ולכן גם סמל חנוכה איננו חרב ולא מגן, אלא אור. ידוע שהשַּׁמָּשׁ בחנוכייה הוא זה שמאפשר ליהנות מאור הנרות. בלעדיו, הנרות מוקצה, לראותם בלבד. וזה נרמז בפרשה: ״ולא זכר שר המשקים״ – זה שמשקה את השמן, ״את יוסף״ – הנר הנוסף, השמש, אז ״ויהי מקץ״ – החנוכייה מוקצה.

שר המשקים שלא זכר את יוסף, גרם לו שנתיים של סבל בכלא.

וגם אצלנו, שר המשקים/המשכים – ראש השב״כ – שלא השכים ולא העיר את ראש הממשלה נתניהו באותו בוקר נורא ולא ״השקה״ אותו במידע המודיעיני, גרם לנו לשנתיים של סבל, מלחמה וכאב.

אבל עכשיו, מקץ שנתיים, כמו אצל יוסף, אחרי החושך מגיע האור. תודה לאל, אנחנו בפתחו של עידן חדש, הזדמנויות חדשות – מתחילים את שבע שנות השבע. עם ציבור לאומי ואמוני, עם ממשלה שמאמינה בנצח ישראל, ועם ראש ממשלתנו שימשיך להוביל את המדינה עוד שנים רבות וטובות לפריחה, לשגשוג ולחיזוק תורת ישראל, עם ישראל וארץ ישראל.

וכקריאתו של מתתיהו הכהן הגדול:

מי לה׳ – אלי!

שבת שלום, חודש טוב וחנוכה שמח!