08.08.26 – כ"ה באב התשפ"ו
״רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה״.
שמא יאמרו ישראל: הואיל ונתן המקום לפנינו שתי דרכים, דרך החיים ודרך המוות, נלך באיזו מהן שנרצה? תלמוד לומר: ״וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים״ (ילקוט שמעוני).
פרשתנו מעמידה אותנו מול בחירה ברורה. עבודת אלילים מול עבודת ה׳, נביאי שקר מול נביאי אמת, טהור מול טמא, ברכה מול קללה. אין דרך שלישית. אי אפשר לעמוד עם רגל אחת בכל צד, ואי אפשר לקפץ בין אמת לשקר לפי הנוחות. התורה דורשת הכרעה.
בתוך כך מזהירה אותנו התורה מפני אשליות והבטחות של נביאי שקר: ״כִּי יָקוּם בְּקִרְבְּךָ נָבִיא… וְנָתַן אֵלֶיךָ אוֹת אוֹ מוֹפֵת… לֹא תִשְׁמַע אֶל דִּבְרֵי הַנָּבִיא הַהוּא״. לא להתפתות אחרי כל מי שמציג חזון נוצץ, הבטחות מפתות או תדמית מרשימה. אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו.
מסופר על אחד מחכמי הדור הקודם שנשאל: מדוע הרב כל כך קיצוני? למה אי אפשר ללכת באמצע? פתח הרב את החלון, הצביע אל הרחוב ואמר: ״הסתכלו, בני אדם הולכים על המדרכה, בצדי הדרך, בימין או בשמאל. רק הסוסים הולכים באמצע״.
גם בחיים הציבוריים אסור להתבלבל. בכל מערכת בחירות מופיעים מחדש מי שמבקשים למכור לציבור את אשליית ה״גם וגם״. גם ימין וגם שמאל. גם ממשלת ימין וגם שותפות עם השמאל הקיצוני. גם לדבר בשם המחנה הלאומי וגם לרדוף את ערכיו. פעם זו דמות אחת ופעם אחרת, אבל השיטה חוזרת על עצמה: נביאי השקר באולפני התבהלה מכתירים את ״משיח השקר״ התורן, מבטיחים שהפעם הכול יהיה אחרת, ואחרי הבחירות הבלון מתפוצץ.
הבחירה שעליה מדברת התורה איננה רק בחירה פרטית, אלא גם בחירה לאומית. האם נלך אחרי תדמיות, אופנות והבטחות שווא, או שנדבק בדרך שיש בה אמונה, אחריות ונאמנות לערכים? האם נלך שולל אחרי חבורת גנרלים שעודדו סרבנות, רפיסות וכניעה ומוכנים לכרוע ברך בפני עבאס או שנתייצב לימין ראש הממשלה נתניהו שעמד איתן ונחוש כנגד כל הסיכויים? לרוב אזרחי ישראל התשובה פשוטה: מנהיגות אמיתית לא מחליפים בנבואות שקר ובקסמי שווא.
בבחירות הקרובות יאמר עם ישראל את דברו. לא תחפושות ולא אשליות. מולנו ניצבות גם היום שתי דרכים בלבד: ברכה או קללה. ואם אנו חפצים בחיים, בביטחון ובעתידו של עם ישראל בארץ נחלת אבותינו, התורה מלמדת אותנו בפרשה מהי הדרך הנכונה: ״וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים״ (בחיים = 70 = ליכוד).
