את נאום הבכורה שלי לא הספקתי לנאום בכנסת. נבחרתי לראשונה לעין הסערה, לכנסת ה-21, ובהמשך לכנסת ה-22,23,24,25, בתוך פחות מ-4 שנים. המתנתי בסבלנות להזדמנות חגיגית של ממשלת ימין יציבה שתקום כדי לשאת את נאום הבכורה שהכנתי, אך זו בוששה לבוא. וכשכבר הגיעה, מוניתי לשר התקשורת וזה לא יצא לפועל. להלן נאום הבכורה שלא היה, בתיקונים קלים:

אני שלמה קרעי, נכד לאבותיי שעלו מג'רבה המעטירה בשנות החמישים ונצר לשושלת ארוכה ומפוארת של רבנים, אנשי מופת והנהגה תורנית וציונית, אנשי אמונה וענקי רוח, שענוותם הייתה נר לרגליהם, שפעלו בקהילת ג'רבה – ירושלים של אפריקה. כבן נאמן למורשתם, אשתדל לקדם ערכים של אהבת התורה, אהבת ישראל ואהבת הארץ.

​אבי מורי, הרב דוד קרעי שיבדל לחיים טובים, הוא רב המושב זמרת שבשדות נגב, תלמיד מובהק של מו"ר הרב מאיר מאזוז זצ"ל, מגדולי הרבנים הספרדים, אשר כגאון בתורה בזכות עצמו ראוי היה שיתמנה לרב עיר, דיין או רב ראשי, אך הוא בחר להישאר עם צאן מרעיתו ולהנהיגם בדרך התורה והיראה, למעלה מחמישים שנה! מר אבי הלך בדרכו ובחר לשרת את הציבור בצניעות ובאמונה זה למעלה מארבעים שנה.

​אמי הורתי, מזל תחיה, אם מופלאה, אשת חיל וחינוך, היתה לו לעזר רב וילדה לו שבעה עשר ילדים, שאני הוא בכורם. בכאב ובגעגועים, אעלה כאן את זכרו היקר של בן הזקונים, אחי הקטן והאהוב, מרדכי זכרו לברכה, שנפטר ממחלה קשה בטרם מלאו לו י"ב שנים. יהי זכרו ברוך!

בזמרת אשר בשדות נגב גדלתי, משם אני בא ולשם אני חוזר. שם בניתי את ביתי עם אשתי אפרת ושמונת ילדינו, גלאור, נעם, רני, טל, יעלה, הילני, אשכר ועדאל. אוהב אני את נופי ילדותי, אך הנוף האנושי יקר לי מכל. חיבה יתירה אני רוחש לאנשים הטובים האלה שביניהם גדלתי, אנשי עמל, יראי שמים וישרי דרך, מהם אני בא, אותם אני מייצג ואליהם אשוב!

​​זכיתי ללמוד בישיבת "כסא רחמים", שם בניתי את עולם התוכן הרוחני שלי ורכשתי כלי חשיבה ומחקר על פי דרכי העיון והלימוד של האבן עזרא והרמב"ם וכל שושלת חכמי ספרד באלף השנים האחרונות. זכיתי לשרת את עם ישראל ברוח ובגוף ועם הקמתו של גדוד "נצח יהודה" התגייסתי לצבא ההגנה לישראל.

החוסר בלימודים כלליים בישיבה, לא מנע ממני להשלים במהירות בגרות ופסיכומטרי ובהמשך לרכוש השכלה רחבה בתחומי הכלכלה, ראיית חשבון, הנדסה וחקר ביצועים ולהשלים את עבודת המחקר שלי לדוקטורט בגיל 31. זה נבע בין היתר מדרך העיון ומכלי החשיבה שרכשתי בלימודים בישיבה. לטעמי, לימודים כלליים הם בהרבה מקרים הכרח לשילוב של תורה ודרך ארץ ואף להבנה מעמיקה של סוגיות רבות בתלמוד. וכמו שאומר שלמה המלך במשלי: "חכמות בנתה ביתה חצבה עמודיה שבעה", שבע החכמות שהן מתמטיקה, הנדסה ועוד, הם חלק מהמארג של חכמת התורה שהיא ארוכה מארץ מידה ורחבה מיני ים.

בתחומים אלה אני רואה את עיקר שליחותי בכנסת ובממשלה, וכך עשיתי עד היום בכהונתי בכנסת ובמשרד התקשורת, ובהם ארצה להמשיך לתרום מיכולותיי ולהשפיע, על מנת לשפר את חייהם של מעוטי היכולת. אייצג את העובדים השואפים לפרנס בכבוד את משפחותיהם ברוכות הילדים, אך הדבר אינו עולה בידם והם מתקשים לגמור את החודש. ארתום את מלוא הכשרתי כרואה חשבון וכד"ר להנדסה כדי לתמוך במאבקם של אנשי העמל מול דורשי העמלה. יחד עם חבריי, אשקוד על צמצום הפער החברתי והכלכלי לבל יוסיפו העשירים להתעשר בלי גבול על חשבון העניים המתרוששים עוד ועוד. ברוח דברי הנביא ישעיה: "חזקו ידיים רפות וברכיים כושלות אמצו". אשאף לכך, שבסופו של התהליך, הפירמידה הכלכלית הישראלית תשרת את כלל הציבור ולא את אליטת ההון בלבד.

תנועת הליכוד שאליה אני משתייך היא פסיפס מדהים ורחב של החברה הישראלית, הן בזהות נציגיה והן בנושאים שהיא ונציגיה מובילים. הצטרפתי אליה מיום עומדי על דעתי הפוליטית לפני כחמש עשרה שנה לחיזוק המחנה הלאומי ובגלל הנושא החברתי כלכלי.

​מדיניות חברתית בליכוד ובכלל, אינה מדיניות של חלוקת כסף לאזרחים. בהרבה מקרים, מדיניות כזו היא אנטי חברתית המביאה להנצחת העוני ולהגדלת הפערים החברתיים. להיות חברתי בעיניי זה לתת שיוויון הזדמנויות, להפוך את הפריפריה למרכז, לצמצם ביורוקרטיה, להסיר מגבלות, לשמור שגופים חזקים לא יהפכו למונופול וימנעו תחרות, ולוודא שלא מנצלים פרצות בחוקים ובתקנות כדי לעשוק את הציבור בכל הזדמנות.

​"עושה עושר ולא במשפט בחצי ימיו יעזבנו". בשביל זה אני כאן. בשנים האחרונות עוד בטרם נבחרתי לכנסת, כבר פעלתי עם חברים ותיקים כאן נגד גזילה לא מוצדקת מהכסף של האזרחים. הגשתי הצעות חוק, שחתמו עליהן חברים כמעט מכל סיעות הבית, להשבת האיזון בין טובת הבנקים לטובת הציבור, להוזלת יוקר תשלומי הדיור ולפתיחת שוק המשכנתאות לתחרות אמיתית.

כחבר כנסת, אפעל לבצר את מעמדה של הכנסת בכלל, אל מול הניסיון להמיר את הדמוקרטיה הישראלית באריסטוקרטיה משפטית. אקטיביזם שיפוטי הוא פרקטיקה אנטי דמוקרטית וחסרת סובלנות. משה רבנו ביקש מהקב"ה לפני פטירתו: "גלוי וידוע לפניך שאין דעתן של בניך דומין זה לזה. מנה עליהן אדם שהוא סובל כל אחד ואחד לפי דעתו". הכרעות שיפוטיות, משקפות את דעתם של שופטים בודדים. בבית המשפט אין משא ומתן ואין התחשבות ברצון העם. חברה מגוונת מבחינה ערכית צריכה להיות סובלנית, וחברה סובלנית לא יכולה להפקיד בידי השופטים כוחות על.

​אני עומד בראש החץ להחזרת השלטון לידי העם ואת שיקול הדעת לידי נבחרי הציבור, כמאמר הנביא ישעיה: "ואשיבה שופטייך כבראשונה… אחרי כן יקרא לך עיר הצדק קריה נאמנה".

​כחבר בכנסת ישראל וכחבר הממשלה, אני פועל להעמיק את שורשיה היהודיים של מדינת ישראל, ברוח מגילת העצמאות. מדינה יהודית שמשטרה דמוקרטי. מדינה של עם ששב לארצו כדי לחיות בה חיי עצמאות ממלכתיים לפי רוחו, "לאור חזונם של נביאי ישראל", ולא סיפורם של יחידים שחיפשו מדינה דמוקרטית.

​כחבר כנסת ברשימת הליכוד, אפעל לבצר את מעמדם של חברי הכנסת בכלל ושל מר בנימין נתניהו ראש ממשלת ישראל בפרט, שנבחר על ידי העם לכהן במשרה הרמה. לפיכך, אתמוך בביטול הרדיפה הפוליטית ומשפטו המופרך, כדי שראש ממשלתנו הנבחר יוכל להקדיש את כל זמנו וכוחותיו למען עם ישראל. אותם הרוצים להעמידו לדין, מוזמנים להעמיד לדין את כל המיליונים שבחרו בו, אנשים נשים וטף, למרות שידעו היטב את כל הפרטים המגוחכים בכתב האישום הפוליטי. אמנם לימדונו רבותינו: "יקוב הדין את ההר", אך מה נעשה אם ביתנו היחיד בנוי על פסגתו של אותו ההר? האם נקעקע את יסודותיו? חלילה לנו! יתירה מכך, לאחר ששמענו את מסכת השחיתות, המרמה, האכיפה הבררנית והפעולות בניגוד לחוק שהובילו ל"משפט" הזה, ברור לכולנו שנדרשת הגנה מקצועית על נבחרי הציבור, הנדרשים לפעול לטובת הציבור ללא חת וללא מורא גם במחיר של מתקפות פרועות מהאליטה המשפטית והתקשורתית.

​ אני רוצה לאחל לך אדוני ראש הממשלה שתמיד יעמדו לצידך אנשי חיל יראי אלוקים, נאמנים לארץ ישראל השלימה שהובטחה לאבי האומה ונאמנים למורשת ישראל. שתמשיך להגן על ארץ ישראל מפני אויביה מבית ומחוץ, להגן על הדמוקרטיה שלא תהפוך לאריסטוקרטיה, להגן על הימין מפני השמאל ועל השמאל והתקשורת מפני עצמם, ולחיי עוד שנים רבות, נעימות וטובות בהנהגתך.

​טרם אכלה לדבר, אשא תפילה לבורא עולם שבכל יום ויום יהיו בעיניי כחדשים, שלא תקהה הרגישות, שלא תתעקל הדרך ושתמיד אזכור מאין באתי – "ה' לא גבה ליבי ולא רמו עיניי ולא הלכתי בגדולות ובנפלאות ממני". לסיום, אני רוצה להודות לחבריי בליכוד שבחרו בי ועל האמון שנתנו בי לכהן בתפקיד החשוב והמאתגר הזה, בקודש הקודשים של השליחות הציבורית במדינת ישראל. אני רוצה להודות למשפחתי המורחבת, לחבריי ולמכריי, על המאמץ והמסירות ועל כל הטוב שהרעיפו עליי לאורך כל הדרך. תודה מיוחדת לאשתי היקרה אפרת שתמכה בי במסירות ובאהבה אין קץ לאורך כל הדרך. לכם חבריי הנכבדים אני רוצה לאחל שבימינו תוושע יהודה וישראל ישכון לבטח ובא לציון גואל, במהרה בימינו, אמן.