פרשת בראשית 17.10.2025 – כ"ה בתשרי התשפ"ו
"וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ".
בין האור ובין החושך – בין מעשיהם של צדיקים למעשיהם של רשעים (מדרש רבה). ספר בראשית נקרא בפי חז"ל "ספר הישר". אין בו כמעט מצוות מעשיות, אבל כולו מלא בהנהגת השם ובמעשי אבותינו הקדושים המכוונים אותנו לדרך הישר ואל ההשקפה הנכונה.
יסוד וקיום התורה ומצוותיה הם ההבחנה בין אור לחושך – בין אמת לשקר, בין טוב לרע, בין צדיק לרשע, בין אסור למותר ובין דרך ישרה לעקומה ופתלתלה. והשאלה הנשאלת: אם כן, מדוע נאסר על האדם לאכול מעץ הדעת שסגולתו היא ההבחנה בין טוב לרע? ובכלל, אחרי שחטא באכילתו, האם מגיע לו פרס שיוכל מעכשיו להחכים ולהבין בין טוב לרע?!
הרמב"ם נשאל על כך בספר מורה נבוכים והשיב: ״השׂכל, שאותו השפיע אלוקים על האדם, והיא שלמותו האחרונה, הוא אשר היה לאדם קודם חטאו. בשׂכל הוא מבחין בין אמת ושקר, וזה, השׂכל, היה מצוי בו שלם וגמור. על הנכון והכוזב אנו אומרים: אמת ושקר ועל היפה והמגונה: טוב ורע״.
כלומר, לא כל הבדלה בין טוב לרע היא בהכרח נכונה. לפני שאדם הראשון חטא, הוא היה חכם ושלם בתכונותיו וידע להבחין היטב בין אמת לשקר. אבל אחרי שחטא, איבד את ההבחנה האלוקית בין אמת לשקר, וקיבל במקומה הבחנה שתלויה ברגשותיו ויצריו, מה מרגיש לו טוב ומה רע. למעשה, האכילה מעץ הדעת גרמה לו שכדי להבדיל בין אמת לשקר, הוא יצטרך להתעלות קודם כל מעל היצרים והדחפים האנושיים. ולזה ניתן להגיע על ידי אימוץ השקפת התורה והמוסר הישר שבה.
אנו מסכמים כעת שבוע היסטורי בקנה מידה תנ״כי, בו זכינו לראות עין בעין את שחרור חטופינו מידי מרצחי החמאס, ממש מחושך לאור, תוך כדי ביקור מרגש במיוחד של נשיא ארה"ב שהגיע להודות לאלוקי אברהם יצחק ויעקב(!) ולסייע בידינו בהשגת כל מטרותינו במלחמה. אירועים אלו מסמלים יותר מכל את ניצחון האור על החושך, הטוב על הרע, ויותר מכל – את האמת על השקר. מהשקרים של אויבינו מבחוץ ועד השקרים של מטורללנו מבית.
רגעים גדולים, אבל לא לאנשים קטנים – שהבחנתם בין טוב לרע תלויה באינטרסים צרים ובהשקפת עולם מעוותת. כך במהלך המלחמה טענו שהאויב הוא ראש הממשלה, ובמקום לתת רוח גבית ללוחמינו הגיבורים הם דבררו את תעמולת חמאס. כך כשכל העולם היה נגדנו, הם צידדו בהם ועודדו אותם, וכשהיו בחירות בארה"ב הם שנאו את טראמפ ותמכו במתחרה שלו שהשבוע האשימה אותנו ברצח עם. וכך השבוע כשאמרו תודה לראש ממשלתנו הם צרחו "בוז" כאחוזי טירוף ואז מיד מחאו כפיים לארדואן ולשליט קטאר.
לקינוח, הם מזדעזעים עכשיו מהזלזול בכבודם של פקידי המשפט בו בזמן שהם מעודדים אותם להמשיך ולרמוס את העם ונבחריו. "הוֹי הָאֹמְרִים לָרַע טוֹב וְלַטּוֹב רָע שָׂמִים חֹשֶׁךְ לְאוֹר וְאוֹר לְחֹשֶׁךְ". השלכות החטא הקדמון.
אבל העם שלנו, רוח אחרת עמו. רוח של אחדות וגבורה יהודית. רוח של עם שמרגיש את ההשגחה הפרטית ושומע את משק כנפי ההיסטוריה. עם שלא נותן להם להפריע לו לראות את האור – את ההצלחות הכבירות ואת הנצחונות המזהירים. עם שלא נותן להם לעצור בחמיצותם את השמחה המתפרצת על אחינו החטופים ששבו סוף סוף לביתם.
את השמחה המתפרצת הזו ראיתי אתמול במעמד המרגש של הכנסת ספר התורה לזכרו של אורי מרדכי שני הי״ד ביישוב תלם יחד עם אביו יהושע שני שיבדל לחיים טובים, משפחתו ומוקירי זכרו. בסרטון המצורף. נתפלל להשבת כל אחינו החטופים במהרה ולנצחון המוחלט על אויבינו. "אֲנִי ה' קְרָאתִיךָ בְצֶדֶק וְאַחְזֵק בְּיָדֶךָ… לְהוֹצִיא מִמַּסְגֵּר אַסִּיר מִבֵּית כֶּלֶא יֹשְׁבֵי חֹשֶׁךְ" (הפטרת השבוע).
