24.04.26 – ז' באייר התשפ"ו
״דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאַל יָבֹא בְכׇל עֵת אֶל הַקֹּדֶשׁ מִבֵּית לַפָּרֹכֶת… וּשְׁמַרְתֶּם אֶת כׇּל חֻקֹּתַי וְאֶת כׇּל מִשְׁפָּטַי וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וְלֹא תָקִיא אֶתְכֶם הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא אֶתְכֶם שָׁמָּה לָשֶׁבֶת בָּהּ״.
פרשיות השבוע פותחות בקדושת המקדש ומסיימות בקדושת הארץ. לפני כניסה למקדש נדרשת הכנה והתקדשות וכך גם בישיבת ארץ ישראל: ״וְהִתְפַּלְלוּ אֵלֶיךָ דֶּרֶךְ אַרְצָם אֲשֶׁר נָתַתָּה לַאֲבוֹתָם הָעִיר אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ וְהַבַּיִת אֲשֶׁר בָּנִיתִי לִשְׁמֶךָ״.
בהודאה לה׳ יתברך על הזכות לחיות בארצנו ועוד יותר על הזכות להקים מדינה עצמאית לעם היהודי, מה שלא זכו דורות רבים לפנינו, חגגנו השבוע את יום העצמאות ה-78 של מדינתנו האהובה. ישראל היום חזקה מאי פעם, כשמסביבנו אומנם עדיין אויבים המבקשים להרע לנו, אבל היום הם גם יודעים שלא כדאי להתעסק עם היהודים. תיפול עליהם אימתה ופחד.
אבל גם בימים גדולים כאלו יש שמוציאים את עצמם מן הכלל. כשעם ישראל כולו התייחד עם זכר חיילינו הגיבורים שחירפו את נפשם על קדושת השם העם והארץ, היו שבחרו לערב חול בקודש וטמא בטהור ולקיים טקס ״ישראלי-פלסטיני״. וכשכולנו התרגשנו עם מדליקי המשואות גבורי החיל איש איש על דגלו, עם שמע ישראל ותודה לקב״ה, בחרו אותם פורשים מן הציבור הדלקת משואות אחרת והראו שאין להם חלק ונחלה בישראל.
כן, התירוצים ידועים: קשה להם לראות את ההוא, וההיא בשבילם היא אצבע בעין. אבל האמת היא שלא האנשים שנבחרו מפריעים להם אלא מה שהם מייצגים. הרוח היהודית שמנשבת בעמנו ובלוחמיו המופלאים היא הגורמת להם לשלוח את עצמם אל מחוץ למחנה, כאותו מוציא שם רע.
בימי שפוט השופטים, כשפנו בני ישראל אל שמואל הנביא בדרישה למלך ככל הגוים, כאב הדבר לשמואל. אז אמר לו השם: ״כִּי לֹא אֹתְךָ מָאָסוּ, כִּי אֹתִי מָאֲסוּ מִמְּלֹךְ עֲלֵיהֶם״.
אותה חבורה, אותו מיעוט נכחד שעדיין עושה רעש ומנסה לשכנע את עצמו שהוא הרוב, לא מחפשים טקסים אחרים, הם מחפשים להם מדינה אחרת, ארץ אחרת ועם אחר – ״ככל הגויים״. הרוח היהודית והזכרת שם שמים בפי כל, עושה להם גירודים בגוף. וגם קדושת ארץ ישראל דוחה אותם (תרתי משמע).
פרשת השבוע מגלה לנו, שכאשר מישהו מוותר על ארץ ישראל או מואס בה, בגלל פוליטיקה או מילקי בזול, זו לא פעולה עצמאית שלו, אלא להיפך, ארץ ישראל היא זו שמואסת בו ודוחקת אותו ואת כספו וזהבו החוצה. מי שמכבד את הארץ ואת חוקי האלוהים ואינו מוותר על אף שעל ממנה, גם היא מכבדת אותו ומאירה לו פנים: ״אֶרֶץ אֲשֶׁר תַּרְתִּי לָהֶם זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ צְבִי הִיא לְכׇל הָאֲרָצוֹת״ (הפטרת השבוע).
נמשיך לאהוב את ארצנו ומדינתנו אהבה שאינה תלויה בדבר ובעזרת השם גם לעשות הכל כדי לפתח אותה, להילחם עליה בכל כוחנו ולשמור עליה יהודית ודמוקרטית של עם ישראל ולמען הבטחת נצח ישראל. וכמו שראינו בה ניסים ונפלאות עד היום כן נזכה לביאת משיח צדקנו במהרה ולבנין בית המקדש בתפארתו.
"הֹדוּ לַה' כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ = 78
