פרשת נח 24.10.2026 – ב' במרחשוון התשפ"ו
"אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ, נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו".
הואיל והזכירו סיפר בשבחו, שנאמר: 'זכר צדיק לברכה' (משלי י). דבר אחר: לימדך שעיקר תולדותיהם של צדיקים, מעשים טובים (רש"י).
פרשתנו פותחת ב"תולדות נח" ומיד עוברת לספר בשבחו. מדוע? כי כשאדם צדיק באמת, הזכרת שמו גורמת לכולם לברך ולשבח אותו. המעשים הטובים של האדם הם אלו שקובעים את מעמדו והם גם אלו שיישארו וייזכרו לו לדורי דורות.
המשנה במסכת עדיות מספרת על התנא הגדול עקביא בן מהלאל, שלפני פטירתו הגיע בנו וביקש ממנו שיצווה על חבריו לכבדו ולקרבו. השיב לו אביו: "מעשיך יקרבוך ומעשיך ירחקוך". הכל תלוי במעשיך. לא במה יגידו עליך, לא כיצד יכנו אותך ולא באיך ינסו לשווק אותך.
השבוע נפתח בסערה על שמות ותארים: איך לקרוא למלחמה ואיך להתייחס למי שחוטף לעצמו תארים. אבל השם והתואר שישארו בסוף, תלויים אך ורק במעשים. המעשים ידברו והמציאות היא שתוכיח. יש שמתעקשים להתבוסס בנפילה הקשה שהיתה בתחילת המלחמה ומעדיפים להנציח דוקא אותה, כי כך, לטעמם, יוכלו להטיל את האשמה על מי שכבר אשם מבחינתם מעצם קיומו, נתניהו. אבל כשמביטים ימינה ושמאלה על רוח העם, רואים את ההיפך, רוח של ניצחון וגבורה, של התעוררות ותקומה. וזה גם מה שיישאר לדורות.
וכך גם אותו שופט שמביט דרך קבע ממגדל השן שלו בחיוך של בוז על העם ונבחריו. הוא וחברו יכולים להמשיך ולפרכס זה את זה ואולי גם לבקש להשתחוות אליהם ולהכריז "יחי הנשיא", אבל מה שישאר בסוף זה מה שהם עשו בתפקידם ומה העם חושב עליהם. "נְשִׂיאִים וְרוּחַ וְגֶשֶׁם אָיִן – אִישׁ מִתְהַלֵּל בְּמַתַּת שָׁקֶר".
אותו מיעוט נכחד שחושב שהוא רוב, נוהג לאיים: "ההיסטוריה עוד תשפוט אתכם", אבל בעידן של חופש המידע, הם יתקשו לשכתב את ההיסטוריה. בחוק השידורים שהנחתי השבוע על שולחן הכנסת, על אפם ועל חמתם של אנשי הייעוץ המשפטי לממשלה שהפכו להערת שוליים מיותרת, כל הגוונים בעם שלנו יזכו לחופש ביטוי ולמקום של כבוד בתקשורת ובכתיבת אותו פרק של גבורה ונצחון בדברי הימים של עם ישראל.
במופת של מנהיגות, ולמרות ההשמצות וכפיות הטובה שהן מנת חלקו, אמר השבוע ראש הממשלה נתניהו כי הגיעה העת לאחדות. זה נכון תמיד, אבל נכון שבעתיים לאחר שנתיים של מלחמה ולאור האתגרים הנצבים בפנינו. פרשתנו מספרת על דור המבול ועל דור הפלגה. דור המבול חטאו בחמס ובגזל, עברות שבין אדם לחברו, ואילו דור הפלגה הפליגו בחטאם וכפרו בעיקר. והעונש מפתיע: דור המבול נמחקו מן העולם ודור הפלגה התפזרו לכל עבר אך נשארו בחיים.
לחז"ל יש הסבר פשוט: "דור המבול שהיו גזלנים, היתה מריבה ביניהם. אבל דור הפלגה היו נוהגים אהבה ורעות, שנאמר: שפה אחת ודברים אחדים".
התירוצים נגמרו, הסיבות להפגנות חלפו, ניסיונות התפירה הגסים במשפט התגלו וזו הזדמנות לחשב מסלול מחדש. במדינה דמוקרטית מנהיגים מתחלפים בקלפי ולא באמצעות רדיפה פוליטית ותיקים תפורים. מי שחושב שהוא טוב יותר – שיתחיל לעבוד, לדבר עם העם, להקשיב לו ולרצונותיו ואז לבקש את הצבעתו ביום פקודה. לספר בחמיצות כל היום כמה רע כאן – לא עובד ולא אמין. הציבור לא מתייחס ברצינות לדיבורי רהב ריקים מתוכן. הרגעו, הפסיקו להתנשא על מי שחושב אחרת מכם ויחד נוכל בעז״ה להתקדם לעתיד טוב יותר.
ולמי שדואג בקשר לריבונות השבוע, גם בזה, כולנו נבחן במעשים ובעובדות בשטח ולא בדיבורים. מעשינו בשטח מדברים בעד עצמם וגם ההצהרות והחתימה הסופית תגיע. אנו כבר מצווים ומובטחים: "הַרְחִיבִי מְקוֹם אׇהֳלֵךְ וִירִיעוֹת מִשְׁכְּנוֹתַיִךְ יַטּוּ אַל תַּחְשֹׂכִי הַאֲרִיכִי מֵיתָרַיִךְ וִיתֵדֹתַיִךְ חַזֵּקִי כִּי יָמִין וּשְׂמֹאול תִּפְרֹצִי וְזַרְעֵךְ גּוֹיִם יִירָשׁ וְעָרִים נְשַׁמּוֹת יוֹשִׁיבוּ" (הפטרת השבוע).
