פרשת וישלח 05.12.2025 – ט"ו בכסלו התשפ"ו
"וַיֹּאמֶר נִסְעָה וְנֵלֵכָה וְאֵלְכָה לְנֶגְדֶּךָ… וַיֹּאמֶר עֵשָׂו אַצִּיגָה נָּא עִמְּךָ מִן הָעָם אֲשֶׁר אִתִּי וַיֹּאמֶר לָמָּה זֶּה אֶמְצָא חֵן בְּעֵינֵי אֲדֹנִי".
'ברכות לראש צדיק' – זה יעקב, 'ופי רשע יכסה חמס' – זה עשיו הרשע (בראשית רבה).
המפגש בין יעקב ועשיו מלמד אותנו איך מתייחסים לאויב, בין אם מטרתו להרוג אותך ובין אם הוא מחייך ומציע לך עזרה.
אחרי שעשיו מגיע ונופל על צוארי אחיו, מחבק ומנשק אותו, היה אפשר לחשוב שהנה הגיע השלום. אך יעקב אינו רואה זאת כך. עשיו מציע ללוות אותו, והוא מסרב בנימוס. הוא מציע להשאיר כמה מאנשיו שיסייעו, וגם מזה יעקב מתחמק. מדוע?
יעקב אמנם לא רצה לריב עם עשיו, אבל לא פחות מכך הוא גם לא רצה להיות בחברתו. הריב בין יעקב ועשיו לא היה סכסוך רק על שלטון ומעמד, אלא בעיקר מחלוקת רעיונית. יעקב איש האמת מייצג ומסמל את התום והיושר ואת תיקון העולם, ועשיו להיפך, בז לכל דבר ומקדש את תרבות השקר והצביעות. הוא יכול לחבק את יעקב אך שבע תועבות בלבו. עשיו נמשל לחזיר הפושט את טלפיו ומכריז שהוא טהור, ובעיני יעקב, לשהות לצידו זה מסוכן. אפשר להילחם עם אויב רצחני, הרבה יותר מסובך עם אויב חייכני.
עם ישראל לכל אורך שנות קיומו התמודד מול אויבים שרצו להרגו וגם מול אלו שרצו להרוס אותו מבפנים, לעקור אותו משרשיו ולכפות עליו השקפת עולם מעוותת, שהוגשה עטופה וצבועה במילים יפות וסיסמאות. בימים ההם ימי החנוכה וגם בזמן הזה, ההתמודדות הגדולה שלנו היא דוקא מול חבורת צבועים שמשתלטת לנו על התודעה, מחשיכה את עיני שכלנו, ואז גם האויב הגשמי מצטרף לחגיגה.
ישנם שני גופים בעלי כוח במדינה, האחד מתיימר להעמיד את האמת על תילה והשני מתיימר לשמור עליה – אנשי המשפט וחבריהם בתקשורת. אבל במציאות, הצביעות לחם חוקם והרמיה אזור חלציהם. ויש בין שניהם הסכם לא כתוב: אנחנו נשמור על המונופול שלכם ואתם תשווקו אותנו כבני אלים.
הדרך בה הם מנסים לכפות את דעתם הולכת ונהיית יותר דורסנית ויותר מגושמת. יום אחר יום עומד בג"צ ומכריז שאיננו סופר את רצון העם והחלטות נבחריו בכנסת ובממשלה, והתקשורת במקביל לא שמה לב לפשעיהם ומתעלמת מהשערוריות שהם מייצרים בכל יום. מה שלא משרת את אדוני הארץ – לא מעניין. ולכן הם יכולים בצביעות מופלגת לארגן כנסים, ובדמעות תנין לבכות על הדמוקרטיה שמתחילה לפרוח ולצאת משליטתם, ולהצדיע לעצמם על רום מעמדם – "זְדוֹן לִבְּךָ הִשִּׁיאֶךָ שֹׁכְנִי בְחַגְוֵי סֶלַע מְרוֹם שִׁבְתּוֹ אֹמֵר בְּלִבּוֹ מִי יוֹרִדֵנִי אָרֶץ" (הפטרת השבוע).
השבוע, תודה לאל, לאחר מאמצים מרובים ולמרות כל רעשי הרקע, הקמנו בשעה טובה את הוועדה לרפורמת התקשורת. מה שהיה עד עכשיו הוא לא מה שיהיה. אתם שומעים אותם זועקים? זה נכון, אבל זה לא בגלל שהם מפחדים ששר התקשורת יסגור אותם אלא כי הם מפחדים שהעם יעביר לערוץ אחר כדי לא לשמוע אותם. אתם שומעים את היועמ"שים קופצים על הכיסאות? זה כי מעכשיו הברית הלא קדושה ביניהם לבין התקשורת כבר לא תוכל להתקיים, ואבק של כוכבים לא יהיה יותר מנת חלקם – "אִם תַּגְבִּיהַּ כַּנֶּשֶׁר וְאִם בֵּין כּוֹכָבִים שִׂים קִנֶּךָ מִשָּׁם אוֹרִידְךָ נְאֻם ה'" (הפטרת השבוע)
