03.07.26 – י"ח בתמוז התשפ"ו

״וְהָיְתָה לּוֹ וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו בְּרִית כְּהֻנַּת עוֹלָם… וַתִּפְתַּח הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ וַתִּבְלַע אֹתָם… וַיִּהְיוּ לְנֵס״.

ויהיו לנס – לאות ולזכרון (רש״י).
פרשת פינחס מעמידה אלו כנגד אלו שני מעשים ושתי תוצאות: פינחס בן אלעזר מחד, ודתן ואבירם מאידך. זה זוכה לברית שלום ולכהונת עולם, ואלו נזכרים לדראון עולם.
עד לאותו רגע כמעט שלא שמענו על פינחס, אבל החלטה אחת שלו, ברגע של אחריות ואומץ, שינתה את ההיסטוריה. עם ישראל היה בעיצומה של מגפה קשה, והוא הבין מה מוטל עליו לעשות, פעל מיד והציל את העם מכליון.
מנגד ניצבים דתן ואבירם. דווקא לאחר חטא המרגלים, בשעה שהעם היה שרוי במשבר עמוק, הם, מראשי העם, לא חיזקו את רוחו אלא בחרו להצטרף לקרח ולהוביל מרד נגד משה רבנו.
חז״ל אמרו: יש קונה עולמו בשעה אחת ויש מאבד עולמו בשעה אחת. פינחס, ברגע אחד של מסירות, זכה לכהונת עולם, הכהנים הגדולים התמנו מזרעו והוא הפך לכהן משוח המלחמה שהוביל את ישראל לנצחון. דתן ואבירם, לעומתו, נפלו מאיגרא רמא לבירא עמיקתא, ממעמד של הנהגה לסמל הרע, כשהם גוררים אחריהם את כל מי שהלך בעצתם.
כך גם לאורך הדורות. יש אנשים שמותירים אחריהם מורשת של בניין, ויש שמותירים זיכרון של הרס. יש מי שמרוממים את העם בשעת משבר, ויש מי שמנצלים את המשבר כדי לפרק אותו מבפנים.
השבוע קיבל הציבור עוד הוכחה למה שכבר היה ברור לרבים: משפטו של ראש הממשלה הורתו בחטא ולידתו בפשע. לא חקר האמת עמד במרכזו, אלא ניסיון להפיל ממשלת ימין על ידי גורמים מפוקפקים שלא מסוגלים לנצח בקלפי.
וגם בשבעה באוקטובר נחשפו ההבדלים. דווקא ברגע הקשה ביותר שידעה המדינה, ראינו את ההתעשתות המהירה של ראש הממשלה ואת קבלת ההחלטות שהובילה את ישראל מההלם אל הישגים ביטחוניים ומדיניים חסרי תקדים.
ומנגד, היו מי שגם בשעה הקשה הזו המשיכו לעסוק במאבקי כוח. במקום לערוך חשבון נפש על חלקם בפשע הסרבנות שהוביל לאובדן כח ההרתעה של מדינת ישראל, ובמקום להתעלות לגודל השעה ולחזק את העם, בחרו להחריף את הקרע, לעכב את הממשלה ולהמשיך במאבק פוליטי ומשפטי כאילו דבר לא השתנה.
גם היום הם ממשיכים לנסות לסכל כל חוק, כל רפורמה וכל החלטה של הממשלה והכנסת. גם הכרעה מפורשת בקלפי כבר לא מזיזה לחבורת פורעי החוק האלו. אבל ככל שהם מקצינים, כך הולך ומתברר לציבור מי פועל למען המדינה ומי פועל נגדה באובדן עשתונות.
השמאל הקיצוני וכנופיית שלטון החוק, דומים לאדם השוקע בביצה: אם יעמוד במקומו – ישקע, ואם ישתולל – ישקע מהר יותר. ההיסטוריה מלמדת שמי שנלחם בעם ובמורשתו סופו להיכחד, בעוד העם ממשיך קדימה. נצח ישראל לא ישקר.
סופם של פינחס ושל דתן ואבירם מלמד שכל אדם משאיר אחריו מורשת. יש שייזכרו כבוני האומה, כמנהיגים בעת צרה, שכאשר קמו עלינו לכלותינו השיבו מלחמה שערה, ויש שייזכרו כמחרחרי מחלוקת, מחוללי אנרכיה ומחלישי האומה בעת מלחמה.
״וְנִלְחֲמוּ אֵלֶיךָ וְלֹא יוּכְלוּ לָךְ, כִּי אִתְּךָ אֲנִי נְאֻם ה’ לְהַצִּילֶךָ״ (הפטרת השבוע).

שבת שלום ומבורך.